#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל דברים כשרים לדפנות?	"יש שיטת אור זרוע (מובא בדרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;) דס&quot;ל דרק פסולי סכך דרבנן כשרים לדפנות ולא דברים הפסולים מדאורייתא, והביא ראיה מירושלמי, וכתב הב&quot;ח דבעל נפש יחוש להאור זרוע, אכן שאר הפוסקים סברי דאפי&#x27; דברים הפסולים מדאורייתא כשרים לדפנות [והא דדרשינן דפנות מתיבת סוכות היינו מיתורא דקרא ולא ממשמעותא (רש&quot;י, ב&quot;י) א&quot;נ הוי מפסוקים אחרים ולא ילפינן דפנות מפסוק באספך (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)], ויש לנו גירסא אחרת בירושלמי (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, גר&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דכן מבואר במשנה (סוכה כ&quot;ד ע&quot;ב) דאילן כשר לדופן, ועוד הוכיח הביה&quot;ל (ד&quot;ה כל) ממחיצות של ברזל שהם כשרים, אמנם מהגר&quot;א משמע דפשט בשיטה זו הוי משום מעמיד, ור&quot;ל שיטה זו ס&quot;ל דאין להעמיד הסכך בפסולי סכך דאורייתא אבל מותר בפסולי סכך דרבנן או בדבר דלא שכיח לסכך בו (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל) {וצ&quot;ע דכאן משמע דס&quot;ל כהגר&quot;א דמותר להעמיד בפסולי דרבנן, אבל במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ט ס&quot;ק כ&quot;ו) מחמיר בבלאות ובחבלים, וי&quot;ל דהכא רק מביא שיטת הגר&quot;א דס&quot;ל דזהו פשט באור זרוע אבל להלכה מחמיר אפי&#x27; בפסולי דרבנן א&quot;נ י&quot;ל דכאן מקיל דוקא בפסולי דרבנן כגון חבילות או נסרים וכדומה ולא במקבלי טומאה מדרבנן}"	סימן תרל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך דרך גידולו 1) בדפנות 2) בסכך?	"1) הטור (עמ&#x27; תצ&quot;ט) הביא דיש מדקדקין לעשות הדפנות מקנים דרך גדילתן וכמ&quot;ש בלולב, והטור השיג עליהם דהרי דפנות כשרים מכל דבר, ותי&#x27; הב&quot;ח דהמדקדקין ס&quot;ל דודאי מותר לעשות הדפנות מכל דבר אבל כשעושין הדפנות מגידולי קרקע צריך לדקדק שיהיו כדרך גידולן א&quot;נ ס&quot;ל כהאור זרוע (הנ&quot;ל) דהדפנות צריכין להיות גידולי קרקע. להלכה, פסק הרמ&quot;א כהטור דא&quot;צ להעמידן דרך גדילתן 2) הקשה הב&quot;ח לפי המדקדקין הרי הסכך אינו דרך גידולו, ותי&#x27; דה&quot;נ הוי דרך גידולו דלפעמים האילן נטוי כמה והדר זקיף ורק כשמהפך התחתון למעלה לא הוי דרך גידולו, ולפיכך מותר להשכיב הקנים זה על זה דזהו נמי דרך גידולו א&quot;נ דוקא בדפנות צריך דרך גידולן ולא בסכך כיון שכל סכך אינו דרך גידולו, ולפי&quot;ז צריך להקפיד להעמיד הקנים ולא להשכיבן זה על זה כשהם הדפנות [ולכאורה איצטריך ב&#x27; מהלכים אלו אפי&#x27; לדידן דקיי&quot;ל דא&quot;צ דרך גידולו בדפנות] {ובאמת ב&#x27; מהלכים אם דרך שכיבה מקרי דרך גידולן תלוי בב&#x27; מהלכים ברש&quot;י, רש&quot;י בחומש (שמות כ&quot;ו ט&quot;ו) כתב דשכיבה אינו דרך גידולו אבל רש&quot;י בסוכה (מ&quot;ה ע&quot;ב) משמע דרק צד תחתון למעלה אינו דרך גידולו, עי&#x27; קובץ הלכות (פ&quot;ה הע&#x27; ג&#x27;), ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) דהביא מטה משה דשכיבה על הצד אינו דרך גידולו, והשעה&quot;צ (שם ס&quot;ק י&quot;ט) הביא ראיה מתוס&#x27; כשאגדו במין אחר דדרך שכיבה לא הוי דרך גידולו} "	סימן תרל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסכך ב-bamboo?	"שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דלפי מהלך ראשון של הב&quot;ח יש מקום להחמיר שלא לסכך בבאמבוא, ולענ&quot;ד צ&quot;ע טובא דמפורש במשנה דמותר לסכך בקנים וזרדין לאחר שהתיר החבילה, וכן בפסוק פסולת גורן דהיינו קש, ודוחק לאוקמיה כשמעמידן {אבל כן צריך לאוקמיה למהלך שני דהב&quot;ח דס&quot;ל דדוקא בדפנות צריכים להיות כדרך גידולו ובמשנה דחבילי קש וזרדין תנן וכולן כשרות לדפנות}, ובאמת כן מפורש בהב&quot;ח גופה דכתב במהלך ראשון דמותר להשכיב קנים זה על זה דרק אסור להפך התחתון למעלה [ומה שהביא ראיה מאילן דנוטה והדר זקיף היינו להראות דזהו נמי דרך גידולו והוא גילוי על כל המינים ולא בא אלא לאפוקי צד תחתון למעלה], וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דדרך שכיבה הוי דרך גידולן {דוקא למהלך ראשון של הב&quot;ח}"	סימן תרל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדפנות שחמתן מרובה מצלתן?	"ר&#x27; יאשיה ס&quot;ל דפסול, אבל אנן קיי&quot;ל כרבנן דכשר דלא מקפידין אלא בסכך (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדפנות שריחן רע?	"הרמ&quot;א הביא הר&quot;ן דכתב דאסור להשתמש בדפנות שריחן רע, אבל כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דבדיעבד יוצא בהם וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ד) לגבי סכך, אבל אם אין אדם סובלתו אפשר דפסול מן התורה {והר&quot;ן עצמו ס&quot;ל דאפי&#x27; בסכך הוא לעיכובא אבל אנן קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם ורא&quot;ש דיוצא בדיעבד} [והא דמשמע מהרמב&quot;ם והרא&quot;ש דא&quot;צ להקפיד אלא בסכך, ביאר הערול&quot;נ מפני שבדפנות יש תקנה לכסותו בדבר אחר למנוע הריח רע משא&quot;כ בסכך א&quot;א לכסותו]"	סימן תרל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בנה הסוכה אצל בית הכסא או אשפה?	"מן התורה יוצא ידי חובתו אבל אינו יכול לברך שם אם מגיע לו הריח רע [ואפי&#x27; אם רק רואה הבית הכסא אסור לברך], ועל כן פשוט דאם יש לו מקום אחר לעשותו לא יעשה הסוכה שם (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תרל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדפנות שייתבשו תוך ז&#x27; ימים?"	"כתב הרמ&quot;א (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;) דפסול כמו שאמרינן בסכך (סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ב) דדינו ככבר נתייבשו והוי כאויר (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תרל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדפנות של עצי אשירה?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) מציין לנוב&quot;י (תניינא סי&#x27; קל&quot;ג - קל&quot;ז), וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דאפי&#x27; אי אמרת מצות לאו ליהנות ניתנו מ&quot;מ אסור לכתחילה לעשותו ובפרט דגופו נהנה מן הסוכה, מ&quot;מ בדיעבד י&quot;ל דיצא [דמצוה הבאה בעבירה הוי דרבנן א&quot;נ לאו העבירה סיבת המצוה {וצ&quot;ב דבסוכה זו הוי סיבת המצוה}]"	סימן תרל סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם יש לו ב&#x27; דפנות כמין גא&quot;ם?"	"מדאורייתא סגי בב&#x27; דפנות ושלישית אפי&#x27; טפח סמוך לאחד מהדפנות אבל מדרבנן צריך טפח שוחק תוך ג&#x27; טפחים לדופן כדי שיהא ד&#x27; טפחים ע&quot;י לבוד [כן מבואר בתוס&#x27; (ז&#x27; ע&quot;ב), וע&quot;ע בפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דטפח שוחק דאורייתא, וצ&quot;ע, ובאמת חזר בו בא&quot;א ס&quot;ק ז&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ויעשה), ודלא כירושלמי דס&quot;ל דמדאורייתא סגי בב&#x27; מחיצות אלא מבואר בבבלי (נדה כ&quot;ו) דטפח דאורייתא (תוס&#x27; שם, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)], ועוד מדרבנן צריך צורת הפתח עד שיעור ז&#x27; טפחים, ואח&quot;כ מותר משום פסל היוצא מן הסוכה (לבושי שרד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) [אבל הלבוש ס&quot;ל דצריך הצוה&quot;פ כל אורך הסוכה, וביאר החזו&quot;א (סי&#x27; ע&quot;ה ס&quot;ק ח&#x27;) דס&quot;ל דלא אמרינן פסל היוצא אלא בעומד ממש ולא ע&quot;י צוה&quot;פ, והחזו&quot;א מחמיר כהלבוש דמשמע מרש&quot;י והרא&quot;ש וטור דצריך צוה&quot;פ כנגד כל הדופן, וכ&quot;כ הריטב&quot;א בשם רש&quot;י]"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הצורת הפתח פחות מד&#x27; טפחים?"	"ממג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) משמע דסגי בצוה&quot;פ של ג&#x27; טפחים, והשיג עליו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) הרי קיי&quot;ל דצורת הפתח צריך ד&#x27; טפחים {וכמ&quot;ש בעירובין י&quot;א ע&quot;ב}, אלא יש להרחיק הקנה עוד טפח. להלכה, המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) סותם להקל ואח&quot;כ הביא הפמ&quot;ג ביש אומרים {ונראה לפרש דלגבי צוה&quot;פ זו דהוי רק להיכרא (וכמ&quot;ש המג&quot;א סי&#x27; שס&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;ח) מעיקר הדין יש מקום להקל, וכעין זה בקובץ הלכות (פ&quot;ג הע&#x27; כ&#x27;)}, ובתחילה כתב החזו&quot;א (סי&#x27; ע&quot;ה ס&quot;ק ט&quot;ו) דסגי בג&#x27; טפחים, ובסוף (סי&#x27; ע&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) חזר בו וכתב דצריך ד&#x27; טפחים"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע צריך טפח שוחק, אפי&#x27; בטפח מצומצום תוך ג&#x27; טפחים יהיה רובו של ז&#x27; טפחים?"	"תי&#x27; הר&quot;ן דצריך ד&#x27; טפחים שהוא מקום חשוב (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ורש&quot;י דכתב דבעי רוב דופן, ביאר הריטב&quot;א דבעי רובא דמינכר לפיכך בעי טפח שוחק ולא סגי בטפח מצומצום {וש&quot;מ דאפי&#x27; אחד משבעה מקרי רובא דמינכר}]"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי הצורת הפתח, מה הדין לגבי 1) הטפח שוחק 2) הקנה שני 3) הקנה על גביהם?	"1) מבואר כאן דסגי בטפח שוחק וא&quot;צ עוד קנה לשם צוה&quot;פ {והכא פשוט דא&quot;צ קנה דהרי יש בה היכרא שהוא קנה ואינו נראה ככותל, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך בסעי&#x27; ג&#x27;} 2) א&quot;צ להגיע לקנה שעל גביהם וכמ&quot;ש בסי&#x27; שס&quot;ב 3) כתב הרמ&quot;א דיכול להשתמש בסכך גופה [ואז צריך הקנה להגיע להסכך, וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) כיון שלא נעשית לשם כך {ולפי&quot;ז אם רוצה להשתמש בחוטי חשמל וכדומה לצוה&quot;פ בעירובין צריך להקפיד שהלחיים יגיעו עד הקנה}, ועוד ביאר החזו&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; קע&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) דאין הסכך ניכר שהוא משקוף אלא אם מגיע הקנה לשם], והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הרי מבואר בירושלמי דלא מהני אלא כשמכוין לשם צוה&quot;פ וכאן כוונתו היתה לסכך {ולא מהני מה שעשה הקנה לשם צוה&quot;פ}, ותי&#x27; הגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דהבבלי חולק על הירושלמי וס&quot;ל דמחיצה א&quot;צ כוונה, וצוה&quot;פ יש עליו דין מחיצה ומהני אפי&#x27; שלא בכוונה, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) שהסומך על הרמ&quot;א לא הפסיד, והחזו&quot;א (שם) הביא עוד פקפוק מריא&quot;ז דסכך שהוא שטח גדול אינו יכול להיות קנה של צוה&quot;פ {וי&quot;ל כמ&quot;ש למעלה דהכא הקילו משום דהוי רק משום היכרא}"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן הצוה&quot;פ בשבת?	"הפמ&quot;ג מקיל ע&quot;י עכו&quot;ם משום שבות דשבות במקום מצוה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;), והקשה השונה הלכות (סעי&#x27; ה&#x27;) ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רע&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ה) דמשמע דהוא איסור דאורייתא {וי&quot;ל דהתם מיירי בשבת דעלמא והקשר יהיה לעולם משא&quot;כ הכא דמיירי לענין סוכות יש לסמוך על השיטות דפחות מז&#x27; ימים לא הוי קשר של קיימא, ואפי&#x27; יותר מז&#x27; ימים אינו קשר מן התורה}"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דופן השלישית צריך להיות סמוך לשאר הדפנות?	"הקובץ הלכות (פ&quot;ג סעי&#x27; ט&quot;ו) מדייק ממג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27; וס&quot;ק ז&#x27;) דדוקא בשני דפנות צריכין עירבן [מחוברין] אבל השלישית א&quot;צ להיות מחוברין ולפיכך יכול לחברו בצוה&quot;פ תחילה ואח&quot;כ לעשות הטפח שוחק {ונראה דאם דופן השלישית ז&#x27; טפחים יכול להעמידה בכל מקום שירצה, ואפי&#x27; כמין צורת &quot;ה&quot; כשרה, אולם ר&quot;י באק מסתפק בזה דאפשר דאמרינן אתי אוירא דהאי גיסא ולהאי גיסא ומבטלה}"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות צוה&quot;פ עגולה?	"כתב הרמ&quot;א דכן נוהגין משום נוי בעלמא, וכתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דראוי לעשות כן משום זה קלי ואנוהו"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל בשבת בסוכה זו שיש בה ג&#x27; דפנות?"	"אמרינן בגמ&#x27; מגו דמהני לסוכה מהני לשבת, ולפי רוב ראשונים מותר לטלטל בה, אבל הב&quot;י הביא מהר&quot;ן דמהני מגו רק מדאורייתא דהוי רה&quot;י מדאורייתא אבל עדיין אסור לטלטל בו כיון דאין בה דופן רביעית, והר&quot;ן מסיים דראוי להחמיר, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) דשלא בשעת הדחק ראוי להחמיר"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עשה הדפנות ע&quot;י 1) צורת הפתח 2) קנים קנים תוך ג&#x27; טפחים?"	"1) כתב הר&quot;ן דלא מהני מדאורייתא אפי&#x27; לדופן שלישית לחוד, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דלא מהני מדרבנן אבל מדאורייתא מהני צוה&quot;פ אפי&#x27; לכל המחיצות (ביה&quot;ל ד&quot;ה שיעמיד, ביה&quot;ל לקמן סעי&#x27; ו&#x27; ד&quot;ה נעץ) 2) תוס&#x27; כתבו דלא מהני, וביאר המהרש&quot;א דהיינו אליבא דר&#x27; יוסי ב&quot;ר יהודה אבל לדידן מהני, אכן המג&quot;א (ריש סימן) חולק על המהרש&quot;א וס&quot;ל דאפי&#x27; לדידן לא מהני [מדרבנן (פמ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)] בסוכה דהוי רק ג&#x27; דפנות אבל בסוכה של ד&#x27; מחיצות מהני, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא שיטת המג&quot;א, אכן הבכורי יעקב (ס&quot;ק ד&#x27;) מחמיר אפי&#x27; בד&#x27; מחיצות של קנים אבל עושהו מיריעות ורק חושש שמא יזיזנו הרוח אז סמכינן על הקנים, וכן החמיר הקובץ הלכות (פ&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ז - י&quot;ט) לכתחילה שלא לעשות סוכה ע&quot;י מחיצה של שתי אפי&#x27; בד&#x27; דפנות אבל בשעת הדחק יכול לברך בסוכה כזה אפי&#x27; בג&#x27; מחיצות [וראינו מאכסדרה ופצימין (ב&quot;י לקמן סעי&#x27; ח&#x27; ותוס&#x27; שם בסוגיא) דדופן אחד של לבוד מהני כל זמן שאינו דופן האמצעית (ר&quot;י באק), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) הביא ראיה מרש&quot;י בפצימין דמחיצות של שתי מהני אפי&#x27; בג&#x27; מחיצות]"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במרפסת שיש בה מעקה מסורגים?	"כתב השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; קל&quot;ח) יש להקל אפי&#x27; אם אין בה ד&#x27; מחיצות דאינו ממש כמחיצת של שתי דיש ערב של ברזל והשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; ש&quot;ס ס&quot;ק ב&#x27;) הביא הפמ&quot;ג דס&quot;ל דזה מהני לעשותה כמחיצה של שתי וערב, ואע&quot;פ שהחזו&quot;א חולק עליו מ&quot;מ דבר זה תלוי במח&#x27; ראשונים [הרבינו יהונתן משמע כהפמ&quot;ג, והראב&quot;ד וריטב&quot;א משמע כהחזו&quot;א] ויש לצרף שיטת המהרש&quot;א ודעימיה דמחיצה של שתי כשרה אפי&#x27; בדליכא ד&#x27; מחיצות [וכן נקט הקובץ הלכות (פ&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ט) דיכול לסמוך על המהרש&quot;א אפי&#x27; לברכה]"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש צוה&quot;פ באמצע סוכתו לחיזוק התקרה?	"כתב המנח&quot;י (ח&quot;י סי&#x27; נ&#x27;) לא יפסול הסוכה, ואע&quot;פ דהרמ&quot;א משמע דמהני צוה&quot;פ של הסכך אפי&#x27; כשאינו מכוין לצוה&quot;פ היינו צוה&quot;פ של היכרא בעלמא אבל בצוה&quot;פ ממש להפסיק אמצע סוכתו לא הוי בלא כוונה, וכעין זה כתב הקובץ הלכות (פ&quot;ג סעי&#x27; כ&quot;ב) דרוצה להכשיר הסוכה ואינו רוצה לפסול הסוכה"	סימן תרל סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה העשויה כמין מבוי?	"הכא צריך פס של ד&#x27; טפחים ומשהו ומעמידו תוך ג&#x27; טפחים כדי שיהא סך הכל ז&#x27; טפחים, והרא&quot;ש מצדד מן הסברא דא&quot;צ גם צוה&quot;פ אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ס&quot;ל דגם צריך צוה&quot;פ [וסגי לעשות הצוה&quot;פ ע&quot;ג הכותלים וא&quot;צ קנים המיוחדים לכך דצוה&quot;פ זו אינו אלא משום היכרא (מג&quot;א לעיל סי&#x27; שס&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;ח), וע&quot;ע בחזו&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; קע&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) דמצריך שתי קנים ע&quot;פ שיטת הריא&quot;ז], והמחבר הביא השתי דעות, וכתבו האחרונים דיש להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ויש צד במג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דאפי&#x27; בצוה&quot;פ לא מהני אלא בסוכה קטנה [היינו סוכה של י&#x27; טפחים] {ולפי הפמ&quot;ג צריך להרחיק עוד טפח כדי שיהא צוה&quot;פ של ד&#x27; טפחים}, אבל פשוט לשאר האחרונים דמהני צוה&quot;פ אפי&#x27; בסוכה גדולה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [והמחה&quot;ש רצה להגיה המג&quot;א דאינו כשר ע&quot;י צוה&quot;פ ביותר מי&#x27; אמות, אבל שאר האחרונים מקילין בכל אופן]"	סימן תרל סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש פס של ז&#x27; טפחים?"	"בזה לכו&quot;ע א&quot;צ צוה&quot;פ (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [וסגי להיות תוך ג&#x27; טפחים לאחד מן הדפנות (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ה ס&quot;ק ט&#x27;)], אבל בזה מצדד המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דהריחוק אח&quot;כ לא יהיה יותר מעשר אמות"	סימן תרל סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדופן רביעית?	א&quot;צ כלום, ומה שנוהגין לעשות צוה&quot;פ היינו לנוי בעלמא (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)	סימן תרל סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עושה סוכתו כמבוי מפולש 1) באחורי החצר 2) באמצע החצר?	"1) [כגון שסיכך רק לצד החיצון (תוס&#x27; ז&#x27; ע&quot;ב)] כתב הר&quot;ן דדינו כסוכה כמין גא&quot;ם וסגי בטפח שוחק תוך ג&#x27; טפחים, וכן הקילו המחבר והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) [והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא שהחמד משה הקשה על זה דמבואר מסעי&#x27; ז&#x27; דהמחבר ס&quot;ל כהרמב&quot;ם והרא&quot;ש דהסוגיא מיירי במבוי מפולש ובזה מהני המגו להכשירו בשבת שבתוך החג בלחי אחד אבל בשאר ימי החג צריך טפח טופח [היינו אליבא דרב יהודה אבל לדידן צריך פס ד&#x27;] וא&quot;כ ליכא הוכחה כלל דמהני כשהוא בחצר כפירושו של הר&quot;ן, וצ&quot;ע, אבל למעשה קיי&quot;ל דמהני טפח שוחק כשהוא בתוך החצר] 2) הר&quot;ן כתב כשהוא באחורי החצר אינה מפולשת לגמרי כמו העושה סוכתו במבוי באמצע החצר, והמחבר פירש דכוונתו להקל אפי&#x27; באמצע החצר דיכול להעמיד הטפח שוחק בפתח החצר [ולא בצד כנגד דופן החצר דהתם הוי כסתום בלא&quot;ה, ופשוט הוא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)] {ולפי&quot;ז ה&quot;ה בעיר שיש בו עירוב יש להקל}, אבל השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) א&quot;כ תלי תניא בדלא תניא, אלא פי&#x27; המג&quot;א דכוונתו דסוכה דאחורי החצר אינו דומה לסוכה שבאמצע החצר דהתם הוי מפולשת ואינה כשרה אלא בפס ד&#x27;. להלכה, אע&quot;פ שהמאמר מרדכי מיישב המחבר דפירוש &quot;כמו&quot; ר&quot;ל &quot;כגון&quot; דזהו הציור השכיח שבזמנו מ&quot;מ הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו) לחוש לדעת המג&quot;א דבלא&quot;ה תמה החמד משה אפי&#x27; בציור דהוי באחורי החצר וא&quot;כ עכ&quot;פ אין להתיר יותר ממה שציירו התוספות, וכן הכריע הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז)"	סימן תרל סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה שהפרוץ מרובה על העומד?	"איתא בגמ&#x27; דיתירה שבת על סוכה שבשבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה משא&quot;כ בסוכה ניתרת אפי&#x27; בפרוץ מרובה, וביארו הב&quot;י בשם המגיד משנה והט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) ומג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ע&quot;פ רש&quot;י דאפי&#x27; בסוכה צריך השתי דפנות להיות עומד מרובה [ואין אחד מהני להשלים להשני (בכורי יעקב ס&quot;ק י&quot;ג)] אלא שהקילו בסוכה דסך הכל יכול להיות פרוץ מרובה [ותוך ג&#x27; טפחים הוי לבוד וכעומד דמי] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) {ולפי&quot;ז בשבת יש חומרא דצריך סך הכל עומד מרובה, וצ&quot;ע למעשה}, ותמה הביה&quot;ל (ד&quot;ה העשויות) דכיון דצריך צוה&quot;פ א&quot;כ אפי&#x27; לגבי שבת הוי רה&quot;י מדאורייתא דיש כאן ג&#x27; מחיצות [ומרש&quot;י ליכא ראיה די&quot;ל דקאי מדאורייתא בטפח לחוד ובכה&quot;ג אינו רה&quot;י לשבת], ותי&#x27; ע&quot;פ הלבושי שרד (מובא לעיל סעי&#x27; ב&#x27;) דס&quot;ל דסגי בצוה&quot;פ עד ז&#x27; טפחים, ובכה&quot;ג הוי פרוץ מרובה וכשרה רק לסוכה אבל אינו רה&quot;י בשבת, אמנם לפי הלבוש דס&quot;ל דצריך צוה&quot;פ במשך כל הסוכה עדיין צ&quot;ע, ותי&#x27; החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ה ס&quot;ק א&#x27;) די&quot;ל דדופן שלישית ארוך ז&#x27; טפחים ואז א&quot;צ צוה&quot;פ ובאופן זה הוי פרוץ מרובה על העומד, וכן הוא מפורש בלחם משנה {אמנם אין זה ציור של המחבר, אלא משמע דהמחבר ס&quot;ל דסגי בצוה&quot;פ של ז&#x27; טפחים}"	סימן תרל סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המקום של הצוה&quot;פ נחשב כעומד או כפרוץ?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט) מסתפק בזה ומצדד דאע&quot;פ דלגבי שבת הוי כעומד מ&quot;מ לגבי סוכה הוי כפרוץ, ומשעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ה) נמי משמע דהיה מסתפק בדבר, וכן מסתפק הקובץ הלכות (פ&quot;ג סעי&#x27; כ&quot;א) {ויש לפרש ע&quot;פ מה שמבואר בראשונים (ריטב&quot;א, ר&quot;ן) דבסוכה בעינן דפנות משא&quot;כ בשבת סגי במחיצות, ולפיכך מהני צוה&quot;פ לשבת ולא לסוכה, וכן מוסבר בסוכה למטה מעשרה וחקק תוך הסוכה דצריך להיות תוך ג&#x27; טפחים בסוכה ולא לשבת דזהו דין בדופן ולא במחיצה, וכן מוסבר למה מהני גוד אסיק מעמוד בשבת ולא בסוכה}"	סימן תרל סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אפי&#x27; בסוכה דכשרה בפרוץ מרובה, האם איכא שיעור להעומד?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דצריך עכ&quot;פ שיעור מקום בכל עומד ועומד, וביארו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) והמחה&quot;ש דהיינו פס של ד&#x27; טפחים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [אבל בפחות מפס ד&#x27; הוי כמו דפנות של שתי וכשרה רק אם יש לו ד&#x27; מחיצות (מג&quot;א שם, פמ&quot;ג שם, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)], ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&#x27;) כיון שיש עומד מרובה בכל דופן בפנ&quot;ע למה צריך עומד של ד&#x27; טפחים במקום אחד, אלא מצדד השעה&quot;צ כפירושו של הלבושי שרד דסך הכל צריך עומד של ז&#x27; טפחים שהוא שיעור סוכה, וכ&quot;כ הב&quot;י בשם רבינו ירוחם"	סימן תרל סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בהקרנות?	"בקרן אחד צריך ליזהר שיהיה עומד ממש ולא צורת הפתח וכ&quot;ש פתח בעלמא (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד - כ&quot;ה), ואם הפרצה פחות מג&#x27; טפחים כשרה משום לבוד (ביה&quot;ל ד&quot;ה כי), ויכול להעמיד קנה בקרן ולהעמיד ב&#x27; פסין של ד&#x27; טפחים אצלה תוך ג&#x27; טפחים (בכורי יעקב ס&quot;ק י&quot;ג) [וכן מצינו בחזו&quot;א בעירובין (או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) דזה לא מקרי פתחא בקרן זוית] {ולגבי השלישית אפי&#x27; טפח, עי&#x27; מש&quot;כ לקמן דא&quot;צ להיות סמוכה ממש אלא סגי בצוה&quot;פ}"	סימן תרל סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש פרצה יותר מעשר אמות 1) בלא צוה&quot;פ 2) עם צוה&quot;פ?	"1) אפי&#x27; בעומד מרובה לא מהני והוי כפרצה ולא פתח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), ומסתבר דחלק הדופן הנשאר עדיין כשר לסוכה ויצא אם יושב בה אבל מלשון הב&quot;ח משמע דנפסד כל המחיצה וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה ובלבד) 2) לרוב ראשונים מהני צוה&quot;פ לעשותו כפתח [ואפי&#x27; בפרוץ מרובה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)], אבל לפי הרמב&quot;ם לא מהני אלא אם הוא ג&quot;כ עומד מרובה"	סימן תרל סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לעשות מחיצות שלמות או אינן שלימות?	"כתב הרמ&quot;א דנוהגין לעשות מחיצות שלמות [ולא ע&quot;י לבוד וצוה&quot;פ] דאין הכל בקיאין בדינים אלו, ועדיף לעשות ג&#x27; מחיצות שלימות מד&#x27; מחיצות שאינן שלימות"	סימן תרל סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ראוי לעשות סוכה שיש בה ד&#x27; דפנות?"	"משמע מהרמ&quot;א דעדיף טפי לעשות סוכה שיש בה ד&#x27; דפנות, וכן מצינו בפמ&quot;ג (סי&#x27; תרמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) דמצוה מן המובחר לעשות ד&#x27; מחיצות שלמות וצוה&quot;פ לנוי [וגם יהיה למטה דפים מרוצף זכר לעננים וגם שלא ישווה גומות], וכ&quot;כ החיי&quot;א (כלל קמ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;), וכן הוא פשטות תוס&#x27; ר&quot;ה (כ&quot;ח ע&quot;ב), אכן הקובץ הלכות (פ&quot;ג סעי&#x27; ט&#x27;) ס&quot;ל דאין כוונת הרמ&quot;א לומר דעדיף לעשות ד&#x27; מחיצות אלא כוונתו דעדיף לעשות מחיצות שלימות וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) בשם הרי&quot;ץ גיאות (שערי שמחה עמ&#x27; ע&quot;ג) שיהא ג&#x27; דפנות סתומות ולא יהא פתוח אלא מקום פתח בלבד {אבל מרי&quot;ץ גיאות בפנים מבואר דעדיף לעשות סוכה של ד&#x27; מחיצות וכשיטת ר&#x27; שמעון דס&quot;ל ג&#x27; כהלכתה ורביעית אפי&#x27; טפח}, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) דגם יזהר שיהיו המחיצות סמוכות להסכך ממש"	סימן תרל סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד לסמן המחיצות שלא ישנה סדר עמידתן משנה לשנה?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא זה ממהרי&quot;ל בשם מהר&quot;ש כמ&quot;ש בירושלמי (שבת פי&quot;ב ה&quot;ג) מקרשים שבמשכן, אבל הבכורי יעקב (ס&quot;ק ט&quot;ז) מפקפק על ראייתו ממשכן דדוקא במשכן יש ענין להקפיד על צפון שהוא מקום שחיטת קדשי קדשים ויש ענין בדרום שהוא מקום המנורה משא&quot;כ בסוכה, וכן בציצית מצינו שהאריז&quot;ל לא היה מקפיד שלא להפך צדדי הציצית, ולפיכך כתב שלא ראה מי שחש לזה (ביה&quot;ל ד&quot;ה לעשות), ועי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; ח&#x27; דהשל&quot;ה היה מקפיד והאריז&quot;ל לא היה מקפיד, למעשה כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ט) דאע&quot;פ שאינו מחויב להקפיד על זה מ&quot;מ נכון לעשות כן וכן המנהג"	סימן תרל סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נעץ ד&#x27; קונדיסין 1) באמצע הגג 2) על שפת הגג?"	"1) ר&#x27; יעקב ס&quot;ל דכשרה משום חוקקין ויש טפח מכאן וטפח מכאן אבל אנן קיי&quot;ל כרבנן דלא אמרינן חוקקין ופסולה [דלא כעולת שבת בשם השלטי הגיבורים דפסק דאמרינן חוקקין (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;)] 2) לגרסא שלנו בגמ&#x27; הוי איבעיא דלא איפשיטא אליבא דרב נחמן אי מודי רבנן דהוי כשרה ולפיכך פסקו הרבה ראשונים (רי&quot;ף, ראבי&quot;ה, רי&quot;ד, רא&quot;ש) לחומרא [דדוקא בשבת אמרינן גוד אסיק במחיצות ניכרות אבל לא בסוכה דבעינן מחיצות ממש (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)], אבל הרמב&quot;ם ורב שרירא גאון והרי&quot;ץ גיאות גרסי בגמ&#x27; דפשוט ליה לרב נחמן דהרבנן מודו דכשרה משום גוד אסיק [ודוקא בשלשה תנאים, א&#x27; דוקא בבית שיש בו מחיצות הניכרות בפנים אבל בעמוד גבוה י&#x27; ורחב ז&#x27; נהי דאמרינן גוד אסיק בשבת מ&quot;מ אין אומרים גוד אסיק בסוכה (רש&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה משום), ב&#x27; ואפי&#x27; בבית דוקא במחיצות הניכרות בחוץ אבל אם הגג בולט מן הבית ולחוץ לא אמרינן גוד אסיק אפי&#x27; לגבי שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; שמ&quot;ה סעי&#x27; ט&quot;ז לשיעור הבליטה, ג&#x27; ודוקא כשהוא על שפת הגג ממש אבל אם הוא רחוק מעט אפי&#x27; פחות מג&#x27; טפחים לא אמרינן גוד אסיק ולבוד (ריטב&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) {דגוד אסיק אינו כמחיצה ממש, והא דמצינו לקמן (סעי&#x27; ט&#x27;) דכשרה אפי&#x27; כשאינו מכוין ממש רק שהוא בתוך שלשה כנגדו י&quot;ל דהתם הוא משום חבוט רמי וכמ&quot;ש הפני יהושע (סוכה ט&quot;ז ע&quot;ב) דשייך כאן חבוט רמי ומבואר בעירובין (ט&#x27; ע&quot;א) דאמרינן לבוד לחבוט רמי [ואע&quot;פ שמהר&quot;ם ומלא הרועים (סוכה י&#x27; ע&quot;א) כתבו בדעת תוס&#x27; דלא אמרינן חבוט רמי על סכך שלם, מ&quot;מ אינו מוכח דזהו כוונת תוס&#x27; שם דמצי לפרש ע&quot;פ הר&quot;ש מדסוי דלא אמרינן חבוט רמי להוציאו מסוכה תחת סוכה [כי היכי דלא אמרינן לבוד להוציא מסוכה תחת סוכה למ&quot;ד טפח אחד], ועוד מצי לפרש כוונת תוס&#x27; דלא אמרינן חבוט רמי אלא אם מקום אויר למטה], וקצת דחוק דהמ&quot;ב שם (ס&quot;ק מ&quot;ג) הביא הריטב&quot;א דס&quot;ל דמהני משום גוד אסיק כשהוא מכוון תחת הסכך ואי אמרת דסמוך לסכך צריך להכשיר משום חבוט רמי נימא הכי ג&quot;כ כשהוא מכוון תחת הסכך, ובדוחק י&quot;ל דגוד אסיק עדיף אם אפשר דהרי יכול לאכול אפי&#x27; במקום גבוה מסוף המחיצות משא&quot;כ אי מכשרינן משום חבוט רמי אפשר דאינו כשר אלא עד סוף המחיצות או דלמא אמרינן דחוזר החבוט רמי ממטה למעלה וכמ&quot;ש ברמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש (אהלות פי&quot;ב מ&quot;ה) ותיו&quot;ט (אהלות פי&quot;א מ&quot;ב) דשייך חבוט רמי ממטה למעלה, ועוד י&quot;ל דלקמן מיירי בדאיכא קונדיסין ועצים למעלה מן הדפנות וכיון שיש דבר ממשי (frame) יכול לומר לבוד להם וממילא מהני הגוד אסיק משא&quot;כ על שפת הגג ליכא frame על גבה אבל חילוק זה סתום מאד ומאי פסקת, אלא נראה עיקר התירוץ דחבוט רמי}]. להלכה, המחבר סותם להחמיר ואח&quot;כ הביא שיש מכשירין, ועל כן לכתחילה לא ישב בה אבל בשעת הדחק עדיף לישב בה אבל לא יברך (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן תרל סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אינה כשרה מחמת הצורת הפתחים?	"כן הקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה נעץ) לפי הרא&quot;ש דס&quot;ל דמדאורייתא יכול לעשות כל הדפנות ע&quot;י צוה&quot;פ מדוע אינה כשרה מדאורייתא [דמשמע מגמ&#x27; דמאן דאמר דפסול הוא מדאורייתא דלא אמרינן גוד אסיק כלל (מ&quot;ב עו&quot;ה)], ותי&#x27; דאפשר דהרא&quot;ש ס&quot;ל דצריך לכוין לשם צוה&quot;פ [ודלא כרמ&quot;א לעיל (סעי&#x27; ב&#x27;)] {לכאורה מצי לתרוצי דהוי צוה&quot;פ מן הצד ולפיכך ליכא צוה&quot;פ, ובאמת הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שס&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;) מזכיר דיחוי זה, ע&quot;ש, ועוד יש לדחות דאפי&#x27; הרא&quot;ש ס&quot;ל דמהני מדאורייתא רק לשבת ולא לסוכה}"	סימן תרל סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיכך על גבי מבוי?	"איתא בגמ&#x27; דאמרינן מגו דמהני לחי משהו לענין שבת מהני נמי לענין סוכה [ודוקא בשבת שבתוך החג], לפי רש&quot;י ורמב&quot;ם והרא&quot;ש מיירי במבוי מפולש וכיון דלחי משהו מהני מדאורייתא לענין שבת גם מהני לענין סוכה והתירו לטלטל בו בשבת משום מצות סוכה, אבל לפי תוס&#x27; והר&quot;ן מיירי במבוי שאינו מפולש וכגון שסיכך רק מצד החוץ ולזה מהני הלחי אפי&#x27; מדרבנן (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;). להלכה, המחבר סותם להקל כרש&quot;י והרא&quot;ש (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), אבל הרמ&quot;א מחמיר כתוס&#x27; והר&quot;ן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) [כן ביארו רוב האחרונים, דלא כמג&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב, ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ד)], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) דלכתחילה יש להחמיר כהרמ&quot;א אבל במקום הדחק יש לסמוך על המחבר דכתב הא&quot;ר דכן הוא העיקר"	סימן תרל סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיכך על גבי פסי ביראות [אמה מכאן ואמה מכאן]?	"ה&quot;נ אמרינן מגו דמהני לשבת מהני לסוכה [בשבת שבתוך החג], והרא&quot;ש ס&quot;ל דאע&quot;פ שהתירו פסי ביראות רק לעולי רגלים ולבהמתם לבד מ&quot;מ משום מצות סוכה התירו לטלטל בה, והוסיף הראבי&quot;ה אפי&#x27; בדליכא בור [אבל מלשון הרמב&quot;ם משמע דוקא כשיש שם בור, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)], אבל הר&quot;ן ס&quot;ל דלא מהני אלא היכא דממש מהני לענין שבת כגון לעולי רגלים או אפי&#x27; בזמן הזה לצורך מצוה היכא דלא שכיחי מיא [כדמבואר בגמ&#x27; עירובין (כ&quot;א ע&quot;א) דאין עושין פסי ביראות בבבל משום דשכיחי מיא ולא בחו&quot;ל מפני שלא שכיחי מתיבתא] (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) {ולפי&quot;ז לכאורה פשוט דצריך בור (ר&quot;י באק)}, ויש שיטת תוס&#x27; דס&quot;ל במבוי דלא מהני לחי אלא במבוי שאינו מפולש דהתם ליכא היתר כלל במבוי מפולש משא&quot;כ בפסי ביראות מקיל אפי&#x27; בדליכא עולי רגלים דהרי מצינו בהם היתר לעולי רגלים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;). להלכה, ה&quot;נ המחבר מקיל כהרא&quot;ש דמותר אפי&#x27; בלא עולי רגלים, והרמ&quot;א מחמיר כהר&quot;ן דדוקא בעולי רגלים או במקום דלא שכיחי מיא, וה&quot;נ הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) להחמיר לכתחילה כהר&quot;ן אבל בשעת הדחק יש לסמוך על המחבר"	סימן תרל סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסי ביראות 1) בחצר 2) בכרמלית?	"1) התקנה דפסי ביראות היתה ברה&quot;ר אבל בחצר מותר לטלטל בלא&quot;ה ולפיכך מסתפק הראבי&quot;ה והרא&quot;ש אם מהני לסוכה, וביאר המרדכי דאע&quot;פ דהראבי&quot;ה ס&quot;ל דמהני אפי&#x27; בלא בור היינו מפני שהסוכה הוי ג&quot;כ דבר הצריך להם ולפיכך הקילו אבל בחצר שמוקף מחיצות לא התירו להם כלל דהיה מותר קודם לכן, ולפיכך הטור דמקיל כהרא&quot;ש מודה דלא מהני פסי ביראות בחצר, וכן קיי&quot;ל (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) {ונראה דבזה אין מקום להקל אפי&#x27; בשעת הדחק} 2) מב&quot;י מבואר דס&quot;ל דמהני לפי הראבי&quot;ה דכתב דמהני בשדה שאינה מוקף מחיצות, ולפי&quot;ז צ&quot;ל דמהני מגו דהוי רה&quot;י לענין שבת דחייב אם זורק לתוכו ה&quot;ה דמהני לסוכה, אבל מהטור דכתב רה&quot;ר [וכן הוא לשון רש&quot;י] משמע דוקא ברה&quot;ר מהני המגו דמהני לגבי טלטול אבל בכרמלית לא מהני, וצ&quot;ע"	סימן תרל סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני פי תקרה להכשיר סוכתו?	"איתא בגמ&#x27; דלא מהני פי תקרה מאכסדרה מפני שעשויה לברא ולא לגווי, אבל יש כמה שיטות בזה:&lt;br&gt;1) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהא דאמרינן דלא אמרינן פי תקרה היינו בדליכא פצימין אבל כשיש ג&quot;כ פצימין טפח [נראה מבפנים או נראה מבחוץ {וצ&quot;ב הציור דנראה מבחוץ דחצר גדולה שנכנסין מחיצותיו לתוך הקטנה לא מקרי נראה מבחוץ, וצ&quot;ל דמיירי דיש לסוכה מחיצות עבות וכשהגיע למקום קירוי נעשו דקין, אבל אין לומר דהפצימין עומדים לצד השני דאין זה מסתבר כלל דיצטרף פצימין מצד אחד לפי תקרה מצד שני, ועוד מפורש בלבושי שרד (ס&quot;ק כ&quot;ח) דפצימין נמצאין בצד הקירוי}, ודלא כרש&quot;י דס&quot;ל דיש הרבה פצימין פחות פחות מג&#x27; טפחים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה)] אמרינן פי תקרה אפי&#x27; בדופן אמצעי [ואע&quot;פ דאמרינן לעיל (ס&quot;ס שס&quot;א) דלא אמרינן פי תקרה בדופן אמצעי היינו בלא פצימין אבל הכא דאיכא פצימין אמרינן פ&quot;ת אפי&#x27; בדופן אמצעי]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) כתב דמהני הפצימין טפח לומר פי תקרה רק בדופן שלישית ולא בדופן אמצעי וכדמבואר לעיל (ס&quot;ס שס&quot;א) דלא אמרינן פי תקרה בדופן אמצעי (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח)&lt;br&gt;3) הרא&quot;ש כתב דצריך צוה&quot;פ, ויש מח&#x27; אחרונים מהו שיטתו, הב&quot;ח ס&quot;ל דאיצטריך צוה&quot;פ דוקא בפצימין שנראין מבחוץ אבל אם נראין מבפנים מודה דאמרינן פי תקרה {וצ&quot;ב החילוק}, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) ס&quot;ל דלית ליה להרא&quot;ש כלל פי תקרה [דתקרת האכסדרה נעשית לגווי ולא לבראי] אלא לעולם צריך צוה&quot;פ (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) [ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ח) א&quot;כ מנא ליה דאיצטריך פצימין רחב טפח כלל {וצ&quot;ב דפשוט דלא סגי בצוה&quot;פ לחוד אלא גם צריך טפח שוחק}]&lt;br&gt;להלכה, המחבר הביא דעת הרמב&quot;ם, והרמ&quot;א כתב דשאר הראשונים חולקים עליו, והכריע הלבוש דבדיעבד כשרה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח) מחמיר אפי&#x27; בדיעבד דהרי קיי&quot;ל לעיל (ס&quot;ס שס&quot;א) דלא אמרינן פי תקרה כלל בדופן האמצעית {וי&quot;ל דהכא שאני דיש נמי פצימין}"	סימן תרל סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור רוחב הגג כדי שיאמר פי תקרה יורד וסותם?	"מבואר בסי&#x27; שס&quot;א דצריך רוחב ד&#x27; טפחים, וכן נקט המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ח) [והנה, הב&quot;ח רצה לדייק מטור דבסוכה סגי ברוחב טפח, אמנם נראה לר&quot;י באק דכוונתו דצריך עובי טפח, וכן מצינו בתוס&#x27; (עירובין פ&quot;ו ע&quot;ב) בדעת רש&quot;י דבעי עובי טפח, ומובא ברע&quot;א לעיל (סי&#x27; שס&quot;א)]"	סימן תרל סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם רוצה לעשות סוכה בביתו ולפרוץ הגג בזוית הבית?	"הכא יש פי תקרה ע&quot;י נסר הבית ונעשית לגווי ולפיכך מצדד המחה&quot;ש דאמרינן פי תקרה וסוכתו כשרה, וזהו נמי שיטת הב&quot;ח ומג&quot;א ומהרש&quot;א, אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) אינו מקיל אלא אם גם עושה צוה&quot;פ [וזהו על דרך שיטת המהרש&quot;ל דס&quot;ל דאפי&#x27; כשעשויה לגווי לא אמרינן פי תקרה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ט)], והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) והבכורי יעקב מפקפקים עליהם דכאן לא שייך פי תקרה דהנסר אינו רחב ד&#x27; טפחים אלא צריך לעשות טפח שוחק עם צוה&quot;פ (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט), וכן הכריע השעה&quot;צ (שם) להחמיר כהפמ&quot;ג ובכורי יעקב"	סימן תרל סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן פי תקרה מהסכך גופה?	"תי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ו) כיון דיש הלכה דצריך ב&#x27; מחיצות וטפח הוי כאילו נאמרה מפורש דלא אמרינן פי תקרה, ויש עוד מהלך דהסכך עראי ורק מדבר קבוע אמרינן פי תקרה {וצ&quot;ב דמבואר בגמ&#x27; (סוכה י&quot;ח ע&quot;ב) דבאמת יכול לומר פי תקרה בסוכה בסכך עבה}"	סימן תרל סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי הסוכה כשרה בדופן גבוה 1) ז&#x27; ומשהו 2) ד&#x27; ומשהו?"	"1) כשהוא תוך ג&#x27; לקרקע [דלא כרב עמרם גאון ור&quot;ח וראבי&quot;ה דפסקו כר&#x27; יוסי דס&quot;ל דכשרה אפי&#x27; למעלה מג&#x27; טפחים דלית ליה בקיעת גדיים בדופן שגבוה י&#x27; טפחים (ב&quot;י)], ואז כשרה אפי&#x27; אם הסכך גבוה הרבה, וביאר הריטב&quot;א מפני שאמרינן גוד אסיק (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג), אבל הערול&quot;נ מדייק מהר&quot;ן דס&quot;ל דא&quot;צ הדפנות להגיע להסכך דכתב הר&quot;ן דא&quot;צ גוד אסיק לסוכה רק לשבת, ויש עוד מהלך שמוזכר בפנ&quot;י דמהני משום חבוט רמי 2) כשרה אם הסכך גבוה י&#x27; טפחים דאמרינן לבוד ב&#x27; פעמים, ומ&quot;מ כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&#x27;) דכל זה כשאין לו מחיצה אחרת אבל כשיש לו יש לעשות מחיצות כהוגן"	סימן תרל סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסכך אינו ממש למעלה מדפנות?	"כתבו הטור ושו&quot;ע דכשרה כל זמן שהיא תוך ג&#x27; טפחים, {ואין זה כהערול&quot;נ בשם הר&quot;ן אלא כפשוטו הוי כהריטב&quot;א דאמרינן גוד אסיק, אבל צ&quot;ע ממ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ל&quot;א) דלא אמרינן לבוד וגוד אסיק, אלא נלענ&quot;ד לפרש ע&quot;פ הפנ&quot;י דמהני משום חבוט רמי ואשכחן בעירובין (ט&#x27; ע&quot;א) דאמרינן לבוד וחבוט רמי וכמ&quot;ש למעלה (סעי&#x27; ו&#x27;), וע&quot;ע במקראי קודש (סי&#x27; ז&#x27; בהגהות הררי קודש) דביאר באופן אחר דאמרינן לבוד לגוד אסיק דוקא אם הדפנות ניכרות למעלה, וצ&quot;ב טובא}"	סימן תרל סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אילנות כשרים לדפנות?	כן, ובלבד שאינם זזים ברוח מצויה [והרמב&quot;ם ושו&quot;ע כתבו &quot;תמיד&quot; משמע דאם זזים ברוח לפעמים כשרה], אבל למעלה מעשרה טפחים פשוט דיכול לזוז ברוח (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט)	סימן תרל סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יזוז אבל לא יפול ברוח מצויה?	"משמע בגמ&#x27; דלא מהני דקפריך והא איכא נופו אע&quot;פ שגוף האילן קשה ועב ולא יפול (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן תרל סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור הזזה?	"המשכנות יעקב (או&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ג ד&quot;ה וכן) כתב דצריכים שלא יתנדנדו כלל [וזה דבר קשה בצוה&quot;פ ע&quot;י חבל], וכן נקטו רשז&quot;א בהליכות שלמה ויביע אומר (ח&quot;ט סי&#x27; נ&quot;ט), והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל כל זמן שאינו זז במקום שפוסל המחיצה וצוה&quot;פ, ויש שיטה אמצעי מקובץ הלכות (פ&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;) דאם זז פחות מג&#x27; טפחים כשרה [ואינו ברור דעת האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; מ&#x27; אות ב&#x27;)]"	סימן תרל סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוב הדופן חזק ואינו זז ברוח?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) מדייק קצת מתוס&#x27; דאם רוב הדופן נעשה מגוף האילן ורק מיעוטו מן הנוף זז ברוח כשרה (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)"	סימן תרל סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסוכה עומדת בבית וכדומה במקום שלא שליט ביה רוח?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דלא חשיב מחיצה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), אכן הבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&#x27;) הביא מהלכות קטנות דמקיל, וכן נקט החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תרל סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מחיצות ע&quot;י יריעות?	"הטור הביא מרבינו פרץ אע&quot;פ שקושרן בטוב מ&quot;מ זימנין מנתקי ולא אדעתיה [ובמקום דליכא למיחש דמינתקי א&quot;צ הקנים (כה&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;ב), וזהו הלימוד זכות ב-canvas sukkos, והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ט אות ג&#x27;) מחמיר], אלא יארוג בתוכם מחיצת קנים פחות פחות מג&#x27; טפחים [ובדיעבד כשרה בלא&quot;ה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ב)], וכתבו הא&quot;ר והבכורי יעקב דאפי&#x27; אי מחמירים במחיצת של שתי בד&#x27; מחיצות מ&quot;מ כאן יש להקל אפי&#x27; בג&#x27; מחיצות דהוי רק לחומרא שמא ינתקי הקשרים של היריעות (שו&quot;ע, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט) [דלא כמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דס&quot;ל דדינו ממש כמחיצת של שתי, ולשיטתו מותר דוקא בד&#x27; מחיצות (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט)], ולפי הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) יש להקל ביריעה למחיצה אחת וכמ&quot;ש שיכול לעשות מחיצה מבעלי חיים [דיכול ליזהר במחיצה אחת שיהא מהודק (ר&quot;י באק)], ודחה הא&quot;ר דשאני בהמה שיראה כשתברח א&quot;נ דרכו לקושרה בחזקה משא&quot;כ יריעות (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א), וכן הביא השע&quot;ת (ס&quot;ק י.) בשם השבות יעקב דאין להקל ביריעה אפי&#x27; במחיצה אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח) [אבל אין לדחוק דאפי&#x27; הט&quot;ז מיירי דוקא בדופן רביעית דזה אינו (שעה&quot;צ שם)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) מקיל כהט&quot;ז במקום הצורך"	סימן תרל סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין מחיצה מבעלי חיים?	"קיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דעושין מחיצה מבעלי חיים [אפי&#x27; מבהמה טמאה דאפי&#x27; דומם כשר לדופן, ולא דמי לשופר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;ג)], אבל עדיין צריך ליזהר מכמה דברים:&lt;br&gt;1) צריך לקושרה שלא תברח (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&#x27;) מסתפק אם הוא עצה טובה או תקנת חכמים כדי שלא יבא לבטל מצות סוכה, ומהגר&quot;א לעיל (סי&#x27; שס&quot;ב) משמע דהוא תקנת חכמים, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ג) כתב דהוא מדינא דכיון דיכולה לברוח הוי כמחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה&lt;br&gt;2) צריך לגודרה למטה שלא יהיה שם ג&#x27; טפחים (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)&lt;br&gt;3) צריך לקושרה למעלה שלא תרבץ כמ&quot;ש בגמ&#x27; אליבא דר&#x27; מאיר, ומבואר מהגר&quot;א דאף ר&#x27; יהודה חושש לזה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;א)&lt;br&gt;4) צריך לקושרה למעלה שמא תמות ויהיה פחות מי&#x27; טפחים, אכן הרז&quot;ה ויראים ס&quot;ל דלא חיישינן למיתה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב) {ולכאורה תלוי אם זהו בכלל שמא מת לזמן מועט או שמא ימות לזמן מועט דמבואר בגיטין (כ&quot;ח) דלא חיישינן שמא מת אבל חיישינן שמא ימות}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ג) כתב דמשמע מגמ&#x27; דחיישינן למיתה {וצ&quot;ב}"	סימן תרל סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות מחיצה ע&quot;י בני אדם?	"כן [ויש להסתפק אם הם עצמם מותרים לאכול (שו&quot;ת הר צבי סי&#x27; פ&quot;ו), והרבה מקילין (פסק&quot;ת הע&#x27; 110)], אבל אם הם יודעים שהם מחיצות אסור בשבת ויו&quot;ט שהם עושים מחיצה המתרת [כשהם דופן שלישית אבל רביעית מותר אפי&#x27; ע&quot;י כלים דהוי תוספת אהל עראי (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז)] אבל כשאינם יודעים מותר דהוו עושין מחיצה בשוגג (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג), ואפי&#x27; אם יודעים שצריכים לעמוד שם אלא שאינם יודעים הטעם מקרי שלא בידיעה ומהני (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה) [וזהו מהלך דרבינו יהונתן דהוי כמחיצה בשוגג, אבל רש&quot;י ס&quot;ל דההיתר הוא דלאו דרך בנין בכך, אבל כשהוא יודע הוא מתנהג כמו דרך בנין מחיצה קבוע [זהו כוונת הלבוש] (ביה&quot;ל ד&quot;ה ובלבד), וע&quot;ע במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שס&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) דביאר האיסור מפני שיבואו לזלזל בשבת]"	סימן תרל סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חיישינן שמא ילכו?	"בישראל לא חיישינן שילך כשהוא יודע שצריך לעמוד שם, אבל בגוי חיישינן (חמד משה סי&#x27; שס&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה) [ותמה במ&quot;ב עו&quot;ה דמחמד משה משמע דחיישינן בגוי דוקא לזמן מרובה אבל לזמן מועט כדי לאכול סעודתו לא חיישינן]"	סימן תרל סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשמעמיד הבהמה שם בכוונה?	אזלינן בתר דעת המעמיד ולא דעת הבהמה דהיא עץ בעלמא ומקרי מחיצה בידיעה ואם הוא דופן שלישית הוי מחיצה המתרת ואסור בשבת ויו&quot;ט (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג) 	סימן תרל סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר הדין אם סומך סוכתו בכרעי המטה?	"לרבנן כשרה, ולר&#x27; יהודה פסולה, ואיתא בגמ&#x27; שתי טעמים שפסולה לר&#x27; יהודה, א&#x27; מפני שאין לה קבע, ב&#x27; מפני שמעמידה על דבר המקבל טומאה. ועוד אמר אביי דזהו דוקא אם סומך סוכתו עליו אבל אם סיכך ע&quot;ג המטה כשרה אפי&#x27; לר&#x27; יהודה דהשתא יש לה קבע ואינו מעמידה על דבר המקבל טומאה, ובשיטת אביי יש מח&#x27; ראשונים:&lt;br&gt;1) רוב ראשונים פרשו דר&#x27; יהודה פוסל כשסומך הסכך על עצם כרעי המטה [לרש&quot;י למ&quot;ד דהוי חסרון בקבע מפני שר&#x27; יהודה לשיטתו דס&quot;ל דירת קבע בעינן, והקשו עליו תוס&#x27; והרא&quot;ש א&quot;כ יפסול ג&quot;כ כשעושהו ע&quot;ג בהמה, אלא פרשו ע&quot;פ הירושלמי מפני שאין עשרה טפחים בין המטה להסכך], אבל כשסיכך ע&quot;ג עצים ורק משתמש בכרעי המטה לדפנות בעלמא כשרה [לרש&quot;י דהשתא הוי קבע, לירושלמי דהשתא מודדין עשרה טפחים מקרקע ולא ממטה דלא חשיבה קרקעית דידה אע&quot;פ שצריך המטה לדפנות (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ט)]&lt;br&gt;2) הר&quot;ן הביא פירושו של הראב&quot;ד דר&#x27; יהודה פוסל כשסומך על כרעי המטה ובונה סוכה חוץ להמטה [דעכשיו אין לה קבע שהמטה עומדת לינטל, ולפי&quot;ז ה&quot;ה ע&quot;ג בהמה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד)], אבל כשבונה הסוכה ע&quot;ג המטה כשרה דהשתא לא יפול הסוכה כשמטלטל המטה ויש לה קבע, ולגבי הטעם דמעמיד בדבר המקבל טומאה פי&#x27; הרמב&quot;ן דכיון שמסכך על קונדיסין נמצאת שהמטה הוי כקרקע עולם {ולכאורה צ&quot;ב דאפי&#x27; בלא קונדיסין הוי כקרקע עולם, אלא משמע דהעיקר היתר הוא מעמיד דמעמיד כרשז&quot;א, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; ח&#x27;)}"	סימן תרל סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קיי&quot;ל?	"פסקו הטור והשו&quot;ע כהרא&quot;ש דס&quot;ל כר&#x27; יהודה וכטעמו של קבע, ולפיכך אם סיכך על המטה ממש כשרה אם יש עשרה טפחים בין המטה לסכך [אבל לית ביה איסור מעמיד כלל], ואם סיכך על הקונדיסין כשרה אפי&#x27; אם ליכא עשרה טפחים בין המטה להסכך [וע&quot;ע בחזו&quot;א דחולק], והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&#x27;) בתחילה רצה להחמיר כהר&quot;ן דחושש לאיסור מעמיד [מדרבנן שמא יסכך בהמעמיד], אבל אח&quot;כ מצא כמה ראשונים (רז&quot;ה, רי&quot;ץ גיאות, רמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש, שבלי הלקט בשם רבינו ישעיה) דס&quot;ל כרבנן שחולקים על ר&#x27; יהודה, ובצירוף הרא&quot;ש והשו&quot;ע דס&quot;ל כטעמו של קבע, ואפי&#x27; הר&quot;ן דחושש לטעמו של מעמיד היינו רק מדרבנן, ולפיכך הכריע השעה&quot;צ בודאי יש לסמוך על המקילין אבל לכתחילה נכון ליזהר בזה לצאת ידי כל הדעות, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; ז&#x27; - ח&#x27;"	סימן תרל סעיף יג		
